למה נשים עוזבות את ההיטק?

 

תמיד עניין אותי איפה כל הנשים בהייטק? למה לא רואים אותן יותר? בחברה שלי רק 10% הן נשים.

כמה מחקרים על כך מתוך: " מדוע נשים עוזבות את ההייטק?" מאמר מאת רייצ'ל תומאס תורגם לאלכסון.

 

משקיעים העדיפו יוזמות זהות כשאלה הוצעו על ידי גברים מאשר כשהן הוצעו על ידי נשים בשיעור של 68% מול 32%, כך לפי מחקר שנערך על ידי בית הספר למנהל עסקים של הרווארד, וורטון ו-MIT Sloan. "פרזנטציות יזמיות דורגו כמשכנעות יותר, הגיוניות יותר ומבוססות יותר על עובדות כשהוקראו בקול של גבר מאשר כשהוקראו בקול של אישה".

מחקר באוניברסיטת ייל הראה כשהוצמד להגשת המועמדות שם של גבר באופן אקראי, המועמד דורג כמתאים יותר למשרה באופן משמעותי והוצע לו שכר התחלתי גבוה יותר, כמו גם מסלול קריירה מבטיח יותר, מאשר כשהשם שהוצמד להגשת המועמדות היה שם של אישה.

נשים וגברים ניהלו משא ומתן על גובה השכר באמצעות קריאת טקסטים זהים שהוכנו מראש במסגרת מחקר של הרווארד ו-CMU, נשים שביקשו שכר גבוה יותר דורגו כקשות יותר ונחמדות פחות, בעוד הגברים לא נתפסו באופן שלילי בגלל שניסו להשיג שכר גבוה יותר.
פקולטות לפסיכולוגיה קיבלו קורות חיים של מועמדים למשרה (מין המועמד הוצמד באופן אקראי), וגברים ונשים כאחד נטו יותר באופן משמעותי לקבל לעבודה מועמד מאשר מועמדת עם רזומה זהה.

 

האקתון הראשון מסוגו בישראל בתחום הפינטק

הסתיים האקתון הראשון מסוגו בישראל בתחום הפינטק בהובלת RBS – הבנק המלכותי של סקוטלנד, גוגל, אינטל ו-THE FLOOR – מרכז הפינטק הישראלי. בהאקתון, שארך 3 ימים רצופים והתחרו בו עשרות יזמים, זכה צוות Kadima, שפיתח פתרון לרישום דיגיטלי של לקוחות באמצעות זיהוי ביומטרי וסריקת מסמכים מזהים מהמכשיר הנייד של הלקוחות.

האקטון פינטק לינק

כלכליסט בכמה עצות חיפוש עבודה על הבוקר

  • תדאגו לאריזה שלכם כמוצר מדף כדי שציידי הגולגלות ישימו לב (לינקדאין וכו)
  • חבר מביא חבר, אז תלכו לחפש את החברים שלכם (שעובדים בחברות שוות)
  • פשוט לשלוח מייל לחברה (עובד מניסיון)
  • ספקים של החברה בה תרצו לעבוד יכולים להיות אנשי קשר מעודכנים (אהבתי)
  • חברות השמה (ולא לנדנד)

    http://www.calcalist.co.il/…/artic…/0,7340,L-3702080,00.html

DataHack 2016 האקטון דאטה

בניין היסטורי בירושלים שהיה בעברו בית חולים למצורעים אירח את ההאקתון DataHack-2016 שהתקיים שנה שניה ברציפות. כ200 אנשי דאטה, חוקרים, ומעצבים (לא מצורעים – מעצבים שמשתפים פעולה) נכנסו לבית הנסן ויצאו אחרי שלושה ימים שבמהלכן פתרו בעיות הקשורות לדאטה. החבר'ה התחלקו לצוותים ויצרו פתרונות לבעיות שונות שחלקן הוכתבו על ידי החברות הספונסריות וחלקן קשורות לפיתוחים חדשים. לדוגמה ב2015 פותחה מערכת ניווט מבוססת נתוני פשיעה, זיהוי בני נוער בסיכון בפורומים של הקהילה הגאה וחלופה ל"שאזאם" ספרים. לצערי לא השתתפתי אך מי שכן דיווח על כך שההאקתון אורגן ביעילות על ידי קבוצת סטודנטים מהאוניברסיטה העברית ובצלאל, האווירה הייתה טובה, הבירות קרות וכן הפידבקים החיוביים מהמשתתפים. בכלל נראה ששלושה ימים בבית מצורעים עשו משהו טוב לרוח וליכולות הדאטה. משתתפים סיפרו על חוייה מאוד מעניינת, אנשים מתחומים שונים, קבוצות מקצועיות ועזרה הדדית. שיתוף פעולה בין חברי הקבוצות ובין בקבוצות השונות והתוצרים היו יצירתיים ומהודקים.

להמשיך לקרוא DataHack 2016 האקטון דאטה

אפליקציית דיסקונט בסלולר – סיפורו של גרף אחד בלי ציר

אפליקציית דיסקונט בסלולר חביבה עלי, היא אומרת לי שלום יפה ואחרי שאני מוסר את טביעת האצבע שלי אני מגיע למינוס המוכר. עיצוב נעים לעין בצבעים ירקרקים ונוח לי כמשתמש, אני עובר בין העובר לשב, עוצר בכרטיסי אשראי, מבצע העברות וסה"כ מרוצה מהחוויה. באמת עשו יופי של עבודה שם בדיסקונט, מפה לשם בעודי גולש צרם לי הגרף הבא:

להמשיך לקרוא אפליקציית דיסקונט בסלולר – סיפורו של גרף אחד בלי ציר

על השחיקה

אתה מוצא את עצמך חוזר ועושה כל יום את אותה פעולה, לפעמים אתה מהרהר האם ניתן לעשות את זה אחרת, לפעמים בהצלחה לפעמים לא. כרגע סיימת חצי שעה קסומה והעברת קבצים במחשב ממקום למקום. תייקת. וכל תיקייה כזו שבנית סידרה לך עוד חלק במוח בצורה מאורגנת, מבנית אשר יושבת לך טוב טוב בחלל הראש. והחלקים המסודרים האלו כל כך יעילים ולא יוצרים שום חיכוך או תנועה בניהם. פשוט יושבים שם בסדר מופתי. אתה מנענע את הראש אבל אין לך סיכוי, החלקים האלו התיישבו כבר, לקחו לך מקום ולא יהיה קל להוציא אותם. והתנועה הזו החשובה נעלמה לה, והחיכוך שמוביל לניצוץ שמוביל ליצירה כבר לא יקרה בין החלקים האלו שהתיישבו לך במוח במהלך סידור התיקייה. אתה קם, לפעמים שואל את עצמך מה אני עושה פה, עונה לעצמך כסף, מתיישב וחושב.

להמשיך לקרוא על השחיקה

להיות החבר ההוא שהביאו – מדריך אישחדיש לחיפוש עבודה באמצעות חברים

"כל פנייה בלשון זכר כאן מכוונת לשני המינים, כי הכיף של ההשראה שייך לכולם" (אתגר קרת).

מדריך זה נכתב בהשראת שיטה שפיתחה מירי כוריאל, מאמנת מנהלים ומאמנת בתחום התעסוקה miricu@gmail.com

ההומוגניות השולטת בהייטק מביאה את החברות לגייס עובדים דרך רשת הקשרים של עובדי החברה. זה נוח למעסיקים ונוח לעובדים, אותם אנשים אותם מוסדות לימוד ואותם מסלולים בצבא. המלצה של חבר שווה זהב הן עבור החבר שיכול לקבל כמה אלפים טובים עבור קורות החיים הנכונים והן עבור החבר ההוא שהביאו. אם חברת ההייטק תשכור את שירותיה של חברה השמה  יהיה עליה לשלם את השכר של העובד החדש ואילו החבר המביא חבר יקבל בערך חמישית מכך, אז למה שלא לשלוח את העובדים לחפש את החברים שלהם.

על לפי הערכות עיתוני הכלכלה המוצלחים 40% מגיוס העובדים בישראל נעשה בשיטה זו. יש הערכות נוספות של אותם עיתוני כלכלה שמצביעות שבהייטק האחוזים גבוהים יותר ומגיעים ל-60% אם הייתי כתב כלכלי הייתי מעריך שהאחוזים גבוהים יותר. מחקרים מצביעים על 50% מהגיוסים שנעשים בשיטה זו (Topa, 2011). כנראה שיש סיבה טובה, אנשים שמגיעים דרך המלצות נוטים פחות לעזוב את מקום העבודה ומרוויחים יותר (Dustmann et al, 2016). למרות שיש חילוקי דעות מחקריים לגבי הפרודוקטיביות של עובדים שהגיעו דרך המלצה הקונצנזוס הקיים כיום בישראל הוא שדומה זה טוב, מוכר זה טוב, תביא את החבר ההוא. מה שיוצר כמובן חוסר שוויון עבור האנשים הלא מקושרים שסיכויים קטנים משמעותית (Calvo-Armengol and Jackson, 2004) אבל היי כולנו פה כל כך מוצלחים ודומים בואו נשאר ככה. לעזעזאל הגיוון.

בפוסט הנוכחי של אישחדיש אכוונן אתכם להיות החבר ההוא שהביאו על ידי כמה כלים פשוטים וישימים שדורשים מעורבות אקטיבית בתהליך חיפוש העבודה באמצעות חברים ונבנה טבלה שתלווה אתכם.

להמשיך לקרוא להיות החבר ההוא שהביאו – מדריך אישחדיש לחיפוש עבודה באמצעות חברים