DataHack 2016 האקטון דאטה

בניין היסטורי בירושלים שהיה בעברו בית חולים למצורעים אירח את ההאקתון DataHack-2016 שהתקיים שנה שניה ברציפות. כ200 אנשי דאטה, חוקרים, ומעצבים (לא מצורעים – מעצבים שמשתפים פעולה) נכנסו לבית הנסן ויצאו אחרי שלושה ימים שבמהלכן פתרו בעיות הקשורות לדאטה. החבר'ה התחלקו לצוותים ויצרו פתרונות לבעיות שונות שחלקן הוכתבו על ידי החברות הספונסריות וחלקן קשורות לפיתוחים חדשים. לדוגמה ב2015 פותחה מערכת ניווט מבוססת נתוני פשיעה, זיהוי בני נוער בסיכון בפורומים של הקהילה הגאה וחלופה ל"שאזאם" ספרים. לצערי לא השתתפתי אך מי שכן דיווח על כך שההאקתון אורגן ביעילות על ידי קבוצת סטודנטים מהאוניברסיטה העברית ובצלאל, האווירה הייתה טובה, הבירות קרות וכן הפידבקים החיוביים מהמשתתפים. בכלל נראה ששלושה ימים בבית מצורעים עשו משהו טוב לרוח וליכולות הדאטה. משתתפים סיפרו על חוייה מאוד מעניינת, אנשים מתחומים שונים, קבוצות מקצועיות ועזרה הדדית. שיתוף פעולה בין חברי הקבוצות ובין בקבוצות השונות והתוצרים היו יצירתיים ומהודקים.

להמשיך לקרוא DataHack 2016 האקטון דאטה

אפליקציית דיסקונט בסלולר – סיפורו של גרף אחד בלי ציר

אפליקציית דיסקונט בסלולר חביבה עלי, היא אומרת לי שלום יפה ואחרי שאני מוסר את טביעת האצבע שלי אני מגיע למינוס המוכר. עיצוב נעים לעין בצבעים ירקרקים ונוח לי כמשתמש, אני עובר בין העובר לשב, עוצר בכרטיסי אשראי, מבצע העברות וסה"כ מרוצה מהחוויה. באמת עשו יופי של עבודה שם בדיסקונט, מפה לשם בעודי גולש צרם לי הגרף הבא:

להמשיך לקרוא אפליקציית דיסקונט בסלולר – סיפורו של גרף אחד בלי ציר

על השחיקה

אתה מוצא את עצמך חוזר ועושה כל יום את אותה פעולה, לפעמים אתה מהרהר האם ניתן לעשות את זה אחרת, לפעמים בהצלחה לפעמים לא. כרגע סיימת חצי שעה קסומה והעברת קבצים במחשב ממקום למקום. תייקת. וכל תיקייה כזו שבנית סידרה לך עוד חלק במוח בצורה מאורגנת, מבנית אשר יושבת לך טוב טוב בחלל הראש. והחלקים המסודרים האלו כל כך יעילים ולא יוצרים שום חיכוך או תנועה בניהם. פשוט יושבים שם בסדר מופתי. אתה מנענע את הראש אבל אין לך סיכוי, החלקים האלו התיישבו כבר, לקחו לך מקום ולא יהיה קל להוציא אותם. והתנועה הזו החשובה נעלמה לה, והחיכוך שמוביל לניצוץ שמוביל ליצירה כבר לא יקרה בין החלקים האלו שהתיישבו לך במוח במהלך סידור התיקייה. אתה קם, לפעמים שואל את עצמך מה אני עושה פה, עונה לעצמך כסף, מתיישב וחושב.

להמשיך לקרוא על השחיקה

להיות החבר ההוא שהביאו – מדריך אישחדיש לחיפוש עבודה באמצעות חברים

"כל פנייה בלשון זכר כאן מכוונת לשני המינים, כי הכיף של ההשראה שייך לכולם" (אתגר קרת).

מדריך זה נכתב בהשראת שיטה שפיתחה מירי כוריאל, מאמנת מנהלים ומאמנת בתחום התעסוקה miricu@gmail.com

ההומוגניות השולטת בהייטק מביאה את החברות לגייס עובדים דרך רשת הקשרים של עובדי החברה. זה נוח למעסיקים ונוח לעובדים, אותם אנשים אותם מוסדות לימוד ואותם מסלולים בצבא. המלצה של חבר שווה זהב הן עבור החבר שיכול לקבל כמה אלפים טובים עבור קורות החיים הנכונים והן עבור החבר ההוא שהביאו. אם חברת ההייטק תשכור את שירותיה של חברה השמה  יהיה עליה לשלם את השכר של העובד החדש ואילו החבר המביא חבר יקבל בערך חמישית מכך, אז למה שלא לשלוח את העובדים לחפש את החברים שלהם.

על לפי הערכות עיתוני הכלכלה המוצלחים 40% מגיוס העובדים בישראל נעשה בשיטה זו. יש הערכות נוספות של אותם עיתוני כלכלה שמצביעות שבהייטק האחוזים גבוהים יותר ומגיעים ל-60% אם הייתי כתב כלכלי הייתי מעריך שהאחוזים גבוהים יותר. מחקרים מצביעים על 50% מהגיוסים שנעשים בשיטה זו (Topa, 2011). כנראה שיש סיבה טובה, אנשים שמגיעים דרך המלצות נוטים פחות לעזוב את מקום העבודה ומרוויחים יותר (Dustmann et al, 2016). למרות שיש חילוקי דעות מחקריים לגבי הפרודוקטיביות של עובדים שהגיעו דרך המלצה הקונצנזוס הקיים כיום בישראל הוא שדומה זה טוב, מוכר זה טוב, תביא את החבר ההוא. מה שיוצר כמובן חוסר שוויון עבור האנשים הלא מקושרים שסיכויים קטנים משמעותית (Calvo-Armengol and Jackson, 2004) אבל היי כולנו פה כל כך מוצלחים ודומים בואו נשאר ככה. לעזעזאל הגיוון.

בפוסט הנוכחי של אישחדיש אכוונן אתכם להיות החבר ההוא שהביאו על ידי כמה כלים פשוטים וישימים שדורשים מעורבות אקטיבית בתהליך חיפוש העבודה באמצעות חברים ונבנה טבלה שתלווה אתכם.

להמשיך לקרוא להיות החבר ההוא שהביאו – מדריך אישחדיש לחיפוש עבודה באמצעות חברים

מיינדסט של סטארטאפ בחינוך

תמיד כיף לבוא ל MindCET, חלל נעים , אנשים טובים וההרגשה הנכונה הזו של חינוך וטכנולוגיה שנפגשים על במה אחת. כבר כמה שנים שרץ הפרויקט הזה תחת מט"ח שכולנו מכירים.  אבי ורשבסקי וצוות האקסלרטור המוצלח בניהול תמר הרמתי דואגים לפיתוח סביבה מפרה שמפגישה סטארטאפיסטים ואנשי חינוך עם הידע וניסיון ארוך שנים של מט"ח – מרכז לטכנולוגיות חינוכיות.

במיידסט פועלים גראז' שהוא חממה טכנולוגית בתחומי החינוך , מעבדה שמקשרת בין מרכז הפיתוח לשטח ולבתי הספר, ואקווריום שהוא מוקד ידע שבו נערכים מחקרים ומונגש המידע לקהל הרחב (מתוך האתר). מכולם בולט האקסלרטור שפועל בו זמנית בתל אביב ובירוחם. הערב הזה הוקדש לDemoDay הרביעי של האקסלרטור שאירח בעבר חברות מוצלחות כמו Code Monkey שזוכה להצלחה בארץ (אליפות הסייבר הישראלית) ובחו"ל.

להמשיך לקרוא מיינדסט של סטארטאפ בחינוך

בא בבוקר

שוב לא הבאת אוכל, שוב משימות נערמות על שולחן ושוב אתה שוקל האם להוציא היום את הראש מהמשרד או פשוט לשבת לחצי שעה ולחזור למסכים. לקראת השעה 11:00 האדם הכי רעב בחברה לאותו יום (עניין משתנה אולם יש כמה קבועים) נכנס לחלל ונזרקת השאלה לאוויר איפה אוכלים היום?. "איפה אוכלים היום?" מביאה איתה את אחד הרגעים המותחים והמסקרנים של היום. מי הביא? מי שכח? מי אכל טוב בסופש ונשאר לו? מי השקיע בעצמו ואצל מי הבן זוג דאג? להמשיך לקרוא בא בבוקר

ללמוד R בדרך למדע נתונים (חלק 1)

התחלתי את החלק השני של הקורס Data Analytics & Sience של נאיה קולג', בשני המפגשים הראשונים עברנו על המהות של מדע הנתונים כמו שכתבתי בפוסט הקודם "על מה אני מדבר כשאני מדבר על מדע נתונים (חלק 1)".

החלק הזה של הקורס כולל אלמנטים בסיסיים בעבודה של מדען הנתונים וכן לימוד שפת R. את ההיכרות הראשונה שלי עם R עשיתי במסגרת התזה שלי בתואר שני בטכניון. נדרשתי לבנות מודל ממשתנים אישיותיים, ארגוניים וסביבתיים על מנת להסביר חדשנות בארגונים, היו הרבה משתנים והיה קושי להריץ את כל זה באמצעות SPSS שהיא התוכנה שעבדתי איתה בזמנו. R נתנה לי כלי תכנותי פשוט יותר ומוכן להתמודד עם נפחים גדולים של ניתוחי נתונים באמצעות שימוש מובנה בקוד ובסה"כ הקלה לי על החיים. להמשיך לקרוא ללמוד R בדרך למדע נתונים (חלק 1)

על מה אני מדבר כשאני מדבר על מדען נתונים – Data Scientist (חלק 1)

על מה אנשים מדברים שהם מדברים על מדען נתונים (Data Scientist)?

לפי עמית רפל הם מדברים על כל מיני דברים שונים, בלאגן של מונחים והגדרות. עמית הוא המרצה שלי בקורס Data Analytic & Science של נאיה קולג' ומדען נתונים עצמאי, השבוע התחלנו את החלק השני של הקורס אחרי הSQL וכלי הBI. מנסים לדחוס כמה שיותר הבנה על מדע נתונים ב40 שעות. טעימה. מדע נתונים הוא תחום מתפתח, צומח ופורח, בינתיים צצו אינספור מגדירים שונים לכל צמחיית הנתונים הזו שעולה לפני השטח בשנים האחרונות. (ואת חלקם תמצאו פה). להמשיך לקרוא על מה אני מדבר כשאני מדבר על מדען נתונים – Data Scientist (חלק 1)

הבחירה התעסוקתית הבאה שלכם

הבחירה הלימודית הבאה שלכם היא להיות מדעני נתונים (Data Scientist). אתם כבר סוג של מדענים כאלה בעצמכם, מנתחים את המידע סביבכם, קוראים נתונים גרפים ועושים תחזיות שונות ומשונות. וגם אם למדתם איזשהו משהו בכיוון של הנטיות לב או סתם של הלחץ המשפחתי אתם בדרך הנכונה. להמשיך לקרוא הבחירה התעסוקתית הבאה שלכם